‫שיחון‬

he ‫קריאה וכתיבה‬   »   ti ምንባብን ፣ምጽሓፍን

‫6 [שש]‬

‫קריאה וכתיבה‬

‫קריאה וכתיבה‬

6 [ሽዱሽተ]

6 [shidushite]

ምንባብን ፣ምጽሓፍን

minibabini ፣mits’iḥafini

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני קורא / ת.‬ ኣነ የንብብ። ኣነ የንብብ። 1
m-nibab-n---m--s-i-̣--i-i minibabini ፣mits’iḥafini
‫אני קורא / ת אות.‬ ኣነ ሓደ ፊደል የንብብ። ኣነ ሓደ ፊደል የንብብ። 1
m--i-ab--- -mits--ḥa---i minibabini ፣mits’iḥafini
‫אני קורא / ת מילה.‬ ኣነ ሓደ ቃል የንብብ። ኣነ ሓደ ቃል የንብብ። 1
a----e-ib-bi። ane yenibibi።
‫אני קורא / ת משפט.‬ ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ የንብብ። ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ የንብብ። 1
ane yeni-ib-። ane yenibibi።
‫אני קורא / ת מכתב.‬ ኣነ ሓደ ደብዳበ የንብብ። ኣነ ሓደ ደብዳበ የንብብ። 1
ane -e-ibi--። ane yenibibi።
‫אני קורא / ת ספר.‬ ኣነ ሓደ መጽሓፍ የንብብ። ኣነ ሓደ መጽሓፍ የንብብ። 1
ane h---e----eli--e-ib-bi። ane ḥade fīdeli yenibibi።
‫אני קורא / ת.‬ ኣነ የንብብ። ኣነ የንብብ። 1
a----̣--e fī--li ye-----i። ane ḥade fīdeli yenibibi።
‫את / ה קורא / ת.‬ ንስኻ ተንብብ። ንስኻ ተንብብ። 1
ane ḥ--- f-de-i----ib-bi። ane ḥade fīdeli yenibibi።
‫הוא קורא.‬ ንሱ የንብብ። ንሱ የንብብ። 1
an--ḥa-e-k’-l- -enibibi። ane ḥade k’ali yenibibi።
‫אני כותב / ת.‬ ኣነ እጽሕፍ። ኣነ እጽሕፍ። 1
a-- h-ade -’-----en-b---። ane ḥade k’ali yenibibi።
‫אני כותב / ת אות.‬ ኣነ ሓደ ፊደል እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ፊደል እጽሕፍ። 1
a------d- k--li yenibi-i። ane ḥade k’ali yenibibi።
‫אני כותב / ת מילה.‬ ኣነ ሓደ ቃል እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ቃል እጽሕፍ። 1
a-e ----e mi--’--ḥa-a-- --nib---። ane ḥade milu’i-ḥasabi yenibibi።
‫אני כותב / ת משפט.‬ ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ምሉእ-ሓሳብ እጽሕፍ። 1
ane--̣a----ilu’i---a---i yen--i-i። ane ḥade milu’i-ḥasabi yenibibi።
‫אני כותב / ת מכתב.‬ ኣነ ሓደ ደብዳበ እጽሕፍ። ኣነ ሓደ ደብዳበ እጽሕፍ። 1
ane ḥ--- ----------s-bi --nib---። ane ḥade milu’i-ḥasabi yenibibi።
‫אני כותב / ת ספר.‬ ኣነ ሓደ መጽሓፍ እጽሕፍ። ኣነ ሓደ መጽሓፍ እጽሕፍ። 1
a---h--de -eb-d--- -en---bi። ane ḥade debidabe yenibibi።
‫אני כותב / ת.‬ ኣነ እጽሕፍ። ኣነ እጽሕፍ። 1
a-e-ḥad----b--a-e -e-ib-bi። ane ḥade debidabe yenibibi።
‫את / ה כותב / ת.‬ ንስኻ ትጽሕፍ። ንስኻ ትጽሕፍ። 1
an--h---- -ebid-b- ye--b-b-። ane ḥade debidabe yenibibi።
‫הוא כותב.‬ ንሱ ይጽሕፍ። ንሱ ይጽሕፍ። 1
a-e ḥ--e---ts-iḥ-fi-yenib-bi። ane ḥade mets’iḥafi yenibibi።

‫אינטרנציונליזמים‬

‫הגלובליזציה לא עוצרת עם השפות.‬ ‫את זה רואים נוכח העלייה במספר ה-‘אינטרנציונליזמים’.‬ ‫אינטרנציונליזמים הם מילים הקיימות במספר שפות.‬ ‫ויש למילים את אותה המשמעות או משמעות דומה.‬ ‫ביטוי המילה הוא לרוב דומה.‬ ‫הם צורת הכתיבה של המלים בדרך כלל דומה.‬ ‫הריבוי של אינטרנציונליזמים מעניין.‬ ‫לא אכפת להם מגבולות.‬ ‫לא מגבולות גאוגרפיים.‬ ‫ובמיוחד לא מגבולות שפתיים.‬ ‫יש מילים שמבינים בכל היבשות.‬ ‫המילה Hotel היא דוגמא טובה לכך.‬ ‫היא קיימת כמעט בכל מקום בעולם.‬ ‫הרבה אינטרנציונליזמים באים מעולם המדע.‬ ‫גם ביטויים טכניים מפיצים את עצמם במהירות ברחבי העולם.‬ ‫לכל האינטרנציונליזמים יש את אותו השורש.‬ ‫הם התפתחו מאותה מילה.‬ ‫אבל רוב האינטרנציונליזמים מבוססים על שאילה.‬ ‫זאת אומרת, המילים פשוט נלקחות משפה אחרת.‬ ‫מעגלים תרבותיים משחקים תפקיד חשוב באימוץ המילה.‬ ‫לכל תרבות יש את המסורות שלה.‬ ‫אז המצאות חדשות לא עובדות בכל מקום.‬ ‫נורמות תרבותיות מחליטות על אימוץ המילים השונות.‬ ‫יש דברים הנמצאים רק בחלקים מסויימים בעולם.‬ ‫דברים אחרים מתפשטים במהירות בכל רחבי העולם.‬ ‫אך רק כשדברים מתפשטים מתפשט גם השם שלהם.‬ ‫בגלל זה אינטרנציונליזמים הם כל כך מעניינים!‬ ‫כשאנחנו מגלים שפות, אנחנו מגלים גם תמיד תרבויות...‬