‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   ad Пчъагъэхэр (цифрэхэр)

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [блы]

7 [bly]

Пчъагъэхэр (цифрэхэр)

Pchagjehjer (cifrjehjer)

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אדיגית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ Сэ къэсэлъытэ: Сэ къэсэлъытэ: 1
Pc---jehj----c-f--e----) Pchagjehjer (cifrjehjer)
‫אחת, שתים, שלוש‬ зы, тIу, щы зы, тIу, щы 1
Pch-g-eh-----c--r---je-) Pchagjehjer (cifrjehjer)
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ Сэ щым нэс къэсэлъытэ. Сэ щым нэс къэсэлъытэ. 1
Sj---jesjely--e: Sje kjesjelytje:
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ Сэ лъыкIотагъэу къэсэлъытэ: Сэ лъыкIотагъэу къэсэлъытэ: 1
S-e -je--e-y---: Sje kjesjelytje:
‫ארבע, חמש, שש, плIы, тфы, хы, плIы, тфы, хы, 1
Sj--k-esj---t-e: Sje kjesjelytje:
‫שבע, שמונה, תשע‬ блы, и, бгъу блы, и, бгъу 1
z-,-tIu, ---y zy, tIu, shhy
‫אני סופר / ת.‬ Сэ къэсэлъытэ. Сэ къэсэлъытэ. 1
zy- t--,-sh-y zy, tIu, shhy
‫את / ה סופר / ת.‬ О къэолъытэ. О къэолъытэ. 1
z-- t-u,--h-y zy, tIu, shhy
‫הוא סופר.‬ Ащ (хъулъфыгъ) къелъытэ. Ащ (хъулъфыгъ) къелъытэ. 1
S-e --hym--jes ------ly-j-. Sje shhym njes kjesjelytje.
‫אחת. הראשון.‬ Зы. Апэрэр. Зы. Апэрэр. 1
S-e-shhym--jes--j----l-tje. Sje shhym njes kjesjelytje.
‫שתיים. השני.‬ ТIу. ЯтIонэрэр. ТIу. ЯтIонэрэр. 1
S-- --hy-----s---esjel--j-. Sje shhym njes kjesjelytje.
‫שלוש. השלישי.‬ Щы. Ящэнэрэр. Щы. Ящэнэрэр. 1
Sje-ly---ta---u ----jel--je: Sje lykIotagjeu kjesjelytje:
‫ארבע. הרביעי.‬ ПлIы. ЯплIэнэрэр. ПлIы. ЯплIэнэрэр. 1
Sje l--Io--gj-u----sj--yt--: Sje lykIotagjeu kjesjelytje:
‫חמש. החמישי.‬ Тфы. Ятфэнэрэр. Тфы. Ятфэнэрэр. 1
Sj---y--ot-g-e- --e-je-yt-e: Sje lykIotagjeu kjesjelytje:
‫שש. השישי.‬ Хы. Яхэнэрэр. Хы. Яхэнэрэр. 1
p---,--f-, h-, plIy, tfy, hy,
‫שבע. השביעי.‬ Блы. Яблэнэрэр. Блы. Яблэнэрэр. 1
plIy, -f----y, plIy, tfy, hy,
‫שמונה. השמיני.‬ И. Яенэрэр. И. Яенэрэр. 1
plIy, --y- --, plIy, tfy, hy,
‫תשע. התשיעי.‬ Бгъу. Ябгъонэрэр. Бгъу. Ябгъонэрэр. 1
bly,--, bgu bly, i, bgu

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬