‫שיחון‬

he ‫מספרים‬   »   ti ቁጽርታት

‫7 [שבע]‬

‫מספרים‬

‫מספרים‬

7 [ሸውዓተ]

7 [shewi‘ate]

ቁጽርታት

k’uts’iritati

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני סופר / ת׃‬ ኣነ እቖጽር፥ ኣነ እቖጽር፥ 1
k’-t---rit-ti k’uts’iritati
‫אחת, שתים, שלוש‬ ሓደ፣ ክልተ፣ ሰለስተ ሓደ፣ ክልተ፣ ሰለስተ 1
k--ts’--it--i k’uts’iritati
‫אני סופר / ת עד שלוש.‬ ኣነ ክሳብ ሰለስተ እቖጽር። ኣነ ክሳብ ሰለስተ እቖጽር። 1
an- -k-’-ts----፥ ane iḵ’ots’iri፥
‫אני ממשיך / ה לספור׃‬ ኣነ ቀጺለ እቖጽር’የ። ኣነ ቀጺለ እቖጽር’የ። 1
a-e -ḵ-ots-i-i፥ ane iḵ’ots’iri፥
‫ארבע, חמש, שש, ኣርባዕተ፣ ሓሙሽተ፣ ሽዱሽተ ኣርባዕተ፣ ሓሙሽተ፣ ሽዱሽተ 1
an- ------s--r-፥ ane iḵ’ots’iri፥
‫שבע, שמונה, תשע‬ ሸውዓተ፣ ሸሞንተ፣ ትሽዓተ ሸውዓተ፣ ሸሞንተ፣ ትሽዓተ 1
ḥ-d-----l-t-፣-s---site ḥade፣ kilite፣ selesite
‫אני סופר / ת.‬ ኣነ እቖጽር። ኣነ እቖጽር። 1
h--de--ki--t----ele---e ḥade፣ kilite፣ selesite
‫את / ה סופר / ת.‬ ንስኻ ትቖጽር። ንስኻ ትቖጽር። 1
ḥ--e፣ -i-ite፣ -eles-te ḥade፣ kilite፣ selesite
‫הוא סופר.‬ ንሱ ይቖጽር። ንሱ ይቖጽር። 1
an--k-s----s---site----’o-s-i-i። ane kisabi selesite iḵ’ots’iri።
‫אחת. הראשון.‬ ሓደ። እቲ ቀዳማይ። ሓደ። እቲ ቀዳማይ። 1
ane k-s--i s---s--- -ḵ-o--’i--። ane kisabi selesite iḵ’ots’iri።
‫שתיים. השני.‬ ክልተ። እቲ ካልኣይ ክልተ። እቲ ካልኣይ 1
ane ki-a-i---l-si-- iḵ-o-s-iri። ane kisabi selesite iḵ’ots’iri።
‫שלוש. השלישי.‬ ሰለስተ። እቲ ሳልሳይ። ሰለስተ። እቲ ሳልሳይ። 1
ane--’-t-’īl---ḵ-ots---i’-e። ane k’ets’īle iḵ’ots’iri’ye።
‫ארבע. הרביעי.‬ ኣርባዕተ። እቲ ራብዓይ። ኣርባዕተ። እቲ ራብዓይ። 1
ane -’-ts--le -ḵ-o--’----y-። ane k’ets’īle iḵ’ots’iri’ye።
‫חמש. החמישי.‬ ሓሙሽተ። እቲ ሓምሻይ። ሓሙሽተ። እቲ ሓምሻይ። 1
an- k---s’-le-i-̱----’--i---። ane k’ets’īle iḵ’ots’iri’ye።
‫שש. השישי.‬ ሽዱሽተ። እቲ ሻዱሻይ። ሽዱሽተ። እቲ ሻዱሻይ። 1
arib--i-----̣a-us-i--- ---dushite ariba‘ite፣ ḥamushite፣ shidushite
‫שבע. השביעי.‬ ሸውዓተ። እቲ ሻውዓይ። ሸውዓተ። እቲ ሻውዓይ። 1
arib-‘--e---̣--u---te- -h-d---i-e ariba‘ite፣ ḥamushite፣ shidushite
‫שמונה. השמיני.‬ ሸሞንተ። እቲ ሻምናይ። ሸሞንተ። እቲ ሻምናይ። 1
a-i-a-ite- ḥ--u-hit-፣ -hi--s---e ariba‘ite፣ ḥamushite፣ shidushite
‫תשע. התשיעי.‬ ትሽዓተ። እቲ ታሽዓይ። ትሽዓተ። እቲ ታሽዓይ። 1
s-ew--at---s-e----te--ti-hi--te shewi‘ate፣ shemonite፣ tishi‘ate

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫חשיבה ושפה‬

‫החשיבה שלנו תלויה גם מהשפה שלנו.‬ ‫כשאנחנו חושבים אנחנו ‘מדברים’ עם עצמנו.‬ ‫כך משפיעה שפתנו על הדרך שבה אנחנו רואים את הדברים.‬ ‫אבל האם אנחנו יכולים לחשוב בצורה דומה חרף השפות השונות?‬ ‫או שאנחנו חושבים בצורה אחרת פשוט כי אנחנו מדברים אחרת?‬ ‫לכל עם יש את אוצר המילים שלו.‬ ‫בכמה שפות נעדרות כמה מילים.‬ ‫יש עמים שלא מבדילים בין ירוק וכחול.‬ ‫הדוברים משתמשים באותה המילה בכדי לתאר את שני הצבעים.‬ ‫והם מזהים צבעים פחות טוב מעמים אחרים!‬ ‫הם לא יכולים לזהות גווני צבע וצבעים משניים.‬ ‫כי יש להם בעיה לתאר את הצבעים.‬ ‫לשפות אחרות יש רק מילים מעטות למספרים.‬ ‫דוברי שפות אלה פחות טובים מאחרים במספרים.‬ ‫יש גם שפות שלא מכירות ימין מ שמאל .‬ ‫כאן מדברים האנשים על צפון ודרום, מזרח ומערב.‬ ‫יש להם יכולת טובה מאוד להתמצאות במרחב.‬ ‫אבל את המונחים ימין ו שמאל הם לא מבינים.‬ ‫כמובן שהשפה לא משפיעה רק על צורת החשיבה שלנו.‬ ‫גם הסביבה שלנו וחיי היום-יום שלנו מעצבים את המחשבות שלנו.‬ ‫אז איזה תפקיד משחקת כאן השפה?‬ ‫האם היא מציבה גבולות לחשיבה שלנו?‬ ‫או שיש לנו רק מספיק מילים בכדי לתאר את מה שאנחנו חושבים?‬ ‫מה הסיבה, מה התוצאה?‬ ‫אין עדיין תשובות לשאלות האלה.‬ ‫הן מעסיקות מדעני מוח וחוקרי שפות.‬ ‫אבל הנושא הזה חשוב לכולנו...‬ ‫האם אתה מה שאתה מדבר?!‬