‫שיחון‬

he ‫ניקוי הבית‬   »   ti ምጽራይ ገዛ

‫18 [שמונה עשרה]‬

‫ניקוי הבית‬

‫ניקוי הבית‬

18 [ዓሰርተሸሞንተ]

18 [‘aseriteshemonite]

ምጽራይ ገዛ

mits’irayi geza

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫היום יום שבת.‬ ሎሚ ቀዳም እዩ። ሎሚ ቀዳም እዩ። 1
m---’-r--i--eza mits’irayi geza
‫היום יש לנו זמן.‬ ሎሚ ግዜ ኣሎና። ሎሚ ግዜ ኣሎና። 1
mi-s’i-------za mits’irayi geza
‫היום אנחנו מנקים את הבית.‬ ሎሚ ነቲ መንበሪ ገዛ ከነጽሪ ኢና። ሎሚ ነቲ መንበሪ ገዛ ከነጽሪ ኢና። 1
l--ī --eda-i iy-። lomī k’edami iyu።
‫אני מנקה את חדר האמבטיה.‬ ኣነ ነቲ (ክፍሊ-)መሕጸቢ ከጽሪ እየ። ኣነ ነቲ (ክፍሊ-)መሕጸቢ ከጽሪ እየ። 1
lom- k’e-ami--yu። lomī k’edami iyu።
‫בעלי רוחץ את המכונית.‬ ሰብኣየይ ነታ መኪና ይሓጽባ እዩ። ሰብኣየይ ነታ መኪና ይሓጽባ እዩ። 1
lomī-k-eda---i--። lomī k’edami iyu።
‫הילדים מנקים את האופניים.‬ እቶም ቆልዑ ንብሽግለታታት የጽሩዮም እዮም። እቶም ቆልዑ ንብሽግለታታት የጽሩዮም እዮም። 1
lom- -iz-----n-። lomī gizē alona።
‫סבתא משקה את הפרחים.‬ ኣደይ ዓባይ ንዕንባባታት ከተስትዮ ኢያ ። ኣደይ ዓባይ ንዕንባባታት ከተስትዮ ኢያ ። 1
lo-ī-gi----l---። lomī gizē alona።
‫הילדים מסדרים את חדר הילדים.‬ እቶም ቆልዑ ንክፍሎም ይሰርዑ(የለዓዕልዎ) እዮም። እቶም ቆልዑ ንክፍሎም ይሰርዑ(የለዓዕልዎ) እዮም። 1
lomī -i-ē al-n-። lomī gizē alona።
‫בעלי מסדר את שולחן הכתיבה שלו.‬ ሰብኣየይ ንጠረበዛኡ ይሰርዖ (ክለዓዕሎ)እዩ። ሰብኣየይ ንጠረበዛኡ ይሰርዖ (ክለዓዕሎ)እዩ። 1
lo-ī--e-ī---n--er- g-z- kenets-i-- -na። lomī netī meniberī geza kenets’irī īna።
‫אני שם / ה את הכביסה במכונת כביסה.‬ ክዳውንቲ ኣብ መሕጸቢት የእትዎም እየ። ክዳውንቲ ኣብ መሕጸቢት የእትዎም እየ። 1
lom- --t--me--b-rī g--- k--e-s’i---ī--። lomī netī meniberī geza kenets’irī īna።
‫אני תולה את הכביסה.‬ ኣነ ነቲ ክዳውንቲ ይሰጥሖም እየ። ኣነ ነቲ ክዳውንቲ ይሰጥሖም እየ። 1
lom- n--ī -e--ber- g-z--ke------rī īna። lomī netī meniberī geza kenets’irī īna።
‫אני מגהץ / צת את הבגדים הנקיים.‬ ኣነ ነቲ ክዳውንቲ የስታርሮም እየ። ኣነ ነቲ ክዳውንቲ የስታርሮም እየ። 1
ane----- -kifi-ī--meh-i-s-eb--k--s-i-- -y-። ane netī (kifilī-)meḥits’ebī kets’irī iye።
‫החלונות מלוכלכים.‬ እቶም መሳኹቲ ርሳሕት እዮም። እቶም መሳኹቲ ርሳሕት እዮም። 1
an- -et- (-i-il---meh-i--’eb----t------iy-። ane netī (kifilī-)meḥits’ebī kets’irī iye።
‫הרצפה מלוכלכת.‬ እቲ መሬት ርሳሕ እዩ። እቲ መሬት ርሳሕ እዩ። 1
a-- -et---k-f--ī--me-̣------ī -e--’-rī---e። ane netī (kifilī-)meḥits’ebī kets’irī iye።
‫הכלים מלוכלכים.‬ እቲ ኣቕሑ -ምግቢ ርሳሕ እዩ። እቲ ኣቕሑ -ምግቢ ርሳሕ እዩ። 1
s--i’ay----n--a -ekīna -i-̣ats’i-a----። sebi’ayeyi neta mekīna yiḥats’iba iyu።
‫מי מנקה את החלונות?‬ ነቲ መሳኹቲ መን እዩ ዘጸርዮ? ነቲ መሳኹቲ መን እዩ ዘጸርዮ? 1
s-----yeyi--et--m-kī-- yi-----’--a --u። sebi’ayeyi neta mekīna yiḥats’iba iyu።
‫מי שואב אבק?‬ መን እዩ ዶሮና ዘልግስ? መን እዩ ዶሮና ዘልግስ? 1
se-i’a--y--ne----------yiḥ--s-i-- -y-። sebi’ayeyi neta mekīna yiḥats’iba iyu።
‫מי שוטף את הכלים?‬ መን እዩ ኣቕሑ ምግቢ ዝሓጽብ? መን እዩ ኣቕሑ ምግቢ ዝሓጽብ? 1
itomi--’oli----i--shigil--a--ti--et-’-r---mi--yo-i። itomi k’oli‘u nibishigiletatati yets’iruyomi iyomi።

‫למידה מוקדמת‬

‫שפות זרות נהיות היום ליותר ויותר חשובות.‬ ‫זה גם תקף לגבי החיים המקצועיים.‬ ‫אז מספר האנשים הלומדים שפות זרות גדל כל הזמן.‬ ‫הרבה הורים גם רוצים שילדיהם ילמדו שפות.‬ ‫והכי טוב כבר בגילאים המוקדמים.‬ ‫יש הרבה בתי ספר יסודיים בינלאומיים ברחבי העולם.‬ ‫גם גנים עם חינוך רב-שפתי נהיים ליותר ויותר פופולריים.‬ ‫יש הרבה יתרונות להתחלה עם הלמידה בגיל כל כך מוקדם.‬ ‫וזה קשור להתפתחות המוח שלנו.‬ ‫אזורי מוח האחראים על עיבוד שפה נבנים עד לגיל 4.‬ ‫הרשתות העצביות האלה עוזרים לנו עם הלמידה.‬ ‫מאוחר יותר נהיה קשה יותר לבנות מבנים חדשים במוח.‬ ‫קשה יותר לילדים מבוגרים יותר ולמבוגרים ללמוד שפות.‬ ‫בגלל זה אנחנו צריכים לעזור להתפתחות המוקדמת של המוח שלנו.‬ ‫בקצרה: ככל שצעיר יותר, כך טוב יותר.‬ ‫יש גם אנשים שמבקרים את הלמידה המוקדמת.‬ ‫הם פוחדים שריבוי שפות יכול להיות יותר מדי לילדים קטנים.‬ ‫חוץ מזה יש את הסכנה שהם לא ילמדו אף שפה בצורה טובה.‬ ‫אך חוקרים חושבים שאין בסיס לטענות האלה.‬ ‫רוב הלשונאים והנוירופסיכולוגים אופטימיים.‬ ‫מחקריהם בנושא הראו תוצאות חיוביות.‬ ‫בדרך כלל כיף לילדים בשיעורי שפות.‬ ‫ו: כשילדים לומדים שפות, הם גם חושבים על השפה.‬ ‫כך הם יכולים להתוודע לשפת האם שלהם דרך שפות זרות.‬ ‫הם ירוויחו לאורך כל חייהם מהידע הזה בשפתות.‬ ‫יכול להיות שאפילו טוב יותר להתחיל עם שפות קשות.‬ ‫כי המוח בילדות לומד מהר יותר ובאופן אינטואיטיבי.‬ ‫לא חשוב לו אם הוא מאחסן hello, ciao או néih hóu !‬