‫שיחון‬

he ‫לעשות קניות‬   »   hy գնումներ

‫54 [חמישים וארבע]‬

‫לעשות קניות‬

‫לעשות קניות‬

54 [հիսունչորս]

54 [hisunch’vors]

գնումներ

gnumner

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ארמנית נגן יותר
‫אני רוצה לקנות מתנה.‬ Ես ուզում եմ մի նվեր գնել: Ես ուզում եմ մի նվեր գնել: 1
g--mn-r gnumner
‫אבל לא משהו יקר מדי.‬ Բայց ոչ թանկ: Բայց ոչ թանկ: 1
g-umn-r gnumner
‫אולי תיק יד?‬ Միգուցե մի պայուսա՞կ: Միգուցե մի պայուսա՞կ: 1
Y-- --u--y-m -i nve- --el Yes uzum yem mi nver gnel
‫באיזה צבע?‬ Ո՞ր գույնն եք ուզում: Ո՞ր գույնն եք ուզում: 1
Ye- -z-m-yem -i--v-r -n-l Yes uzum yem mi nver gnel
‫שחור, חום או לבן?‬ Սև՞, մոխրագու՞յն, թե՞ սպիտակ: Սև՞, մոխրագու՞յն, թե՞ սպիտակ: 1
Y----z-m-y----i nver --el Yes uzum yem mi nver gnel
‫גדול או קטן?‬ Փո՞քր թե մե՞ծ: Փո՞քր թե մե՞ծ: 1
B---s----ch’-t’--k Bayts’ voch’ t’ank
‫אפשר לראות אותו?‬ Կարելի՞ է սա տեսնեմ: Կարելի՞ է սա տեսնեմ: 1
Bayt-’ voch’ -’--k Bayts’ voch’ t’ank
‫האם הוא עשוי מעור?‬ Սա կաշվի՞ց է: Սա կաշվի՞ց է: 1
B--ts- v------’-nk Bayts’ voch’ t’ank
‫או מחומרים סינטטים?‬ Թե՞ արհեստական կաշվից: Թե՞ արհեստական կաշվից: 1
M--u-s--e-m- --yu-a՞k Miguts’ye mi payusa՞k
‫ודאי שמעור.‬ Կաշվե իհարկե: Կաշվե իհարկե: 1
Mig-ts-y--mi --yus-՞k Miguts’ye mi payusa՞k
‫האיכות טובה במיוחד.‬ Սա հատկապես լավ որակի է: Սա հատկապես լավ որակի է: 1
Mi-ut-’y--m- -----a-k Miguts’ye mi payusa՞k
‫והמחיר באמת מציאה.‬ Եվ պայուսակը իսկապես շատ էժան է: Եվ պայուսակը իսկապես շատ էժան է: 1
V-------n- y--’-uz-m VO՞r guynn yek’ uzum
‫זה מוצא חן בעיני.‬ Սա ինձ դուր է գալիս: Սա ինձ դուր է գալիս: 1
VO՞r g--n- --k--uz-m VO՞r guynn yek’ uzum
‫אני אקנה אותו.‬ Սա վերցնում եմ: Սա վերցնում եմ: 1
V--r-g-------k- ---m VO՞r guynn yek’ uzum
‫אפשר יהיה להחליף?‬ Կարո՞ղ եմ փոխանակել: Կարո՞ղ եմ փոխանակել: 1
S---,-m-kh-a-u-yn- t’ye՞ --it-k Sev՞, mokhragu՞yn, t’ye՞ spitak
‫בודאי.‬ Իհարկե: Իհարկե: 1
Sev՞, -o-hr--u-------y-՞---i-ak Sev՞, mokhragu՞yn, t’ye՞ spitak
‫אנחנו נארוז באריזת מתנה.‬ Մենք որպես նվեր կփաթեթավորենք: Մենք որպես նվեր կփաթեթավորենք: 1
S--՞, --k-ra--՞-n, -’y-- ----ak Sev՞, mokhragu՞yn, t’ye՞ spitak
‫הקופה נמצאת שם.‬ Այնտեղ դրամարկղն է: Այնտեղ դրամարկղն է: 1
P’v-------’-e--e՞ts P’vo՞k’r t’ye me՞ts

‫מי מבין את מי?‬

‫יש כ-7 מליארד אנשים ברחבי העולם.‬ ‫ולכולם יש שפה אחת.‬ ‫לצערנו אלה הן שפות שונות.‬ ‫אז בכדי לדבר עם עמים אחרים, אנחנו צריכים ללמוד שפות.‬ ‫זה לעתים קרובות תהליך מייגע.‬ ‫אבל יש שפות שמאוד דומות אחת לשנייה.‬ ‫דוברי השפות מבינים אחד את השני מבלי לשפות בשפה השנייה.‬ ‫התופעה הזו נקראת הבנה הדדית .‬ ‫יש לתופעה זו שני סוגים.‬ ‫הסוג הראשון הוא הבנה הדדית מילולית.‬ ‫כאן מבינים הדוברים אחד את השני כשהם מדברים.‬ ‫אך את השפה הכתובה הם לא מבינים.‬ ‫הסיבה לכך היא שלשפות יש צורות כתיבה שונות.‬ ‫דוגמא לכך היא שפות ההינדי והאורדו.‬ ‫ההבנה ההדדית הכתובה היא הסוג השני.‬ ‫כאן מבינים את השפה האחרת בצורתה הכתובה.‬ ‫אך קשה לדוברים להבין אחד את השני.‬ ‫הסיבה לכך היא הגייה שונה מאוד.‬ ‫דוגמא לכך היא השפות הגרמנית וההולנדית.‬ ‫רוב השפות הקרובות מאוד אחת לשנייה מכילות את שני הסוגים.‬ ‫זאת אומרת שיש הבנה הדדית מדוברת וכתובה.‬ ‫רוסית ואוקראינית, או תאילנדית ולאווית הן דוגמאות לכך.‬ ‫אבל יש גם צורות לא סימטריות של הבנה הדדית.‬ ‫זה המקרה כשלדוברים יש רמות שונות של הבנת השפה האחרת.‬ ‫פורטוגזים מבינים ספרדים יותר טוב מאיך שספרדים מבינים פורטוגזים.‬ ‫גם אוסטריים מבינים גרמנים יותר טוב מלהפך.‬ ‫בדוגמאות האלה ההגייה או הניב מהווים מעצור.‬ ‫מי שרוצה לנהל שיחות טובות, חייב ללמוד עוד קצת...‬