‫שיחון‬

he ‫איברי הגוף‬   »   zh 身体的部位

‫58 [חמישים ושמונה]‬

‫איברי הגוף‬

‫איברי הגוף‬

58[五十八]

58 [Wǔshíbā]

身体的部位

shēntǐ de bùwèi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית סינית נגן יותר
‫אני מצייר / ת איש.‬ 我 画 一个 男人 。 我 画 一个 男人 。 1
s-ēnt--d--bùwèi shēntǐ de bùwèi
‫תחילה את הראש.‬ 首先 是 头部 。 首先 是 头部 。 1
sh--tǐ -- --wèi shēntǐ de bùwèi
‫האיש חובש כובע.‬ 那个 男人 带着 一顶 帽子 。 那个 男人 带着 一顶 帽子 。 1
wǒ---à-yī-- -á----. wǒ huà yīgè nánrén.
‫לא רואים את השיער.‬ 看不见 头发 。 看不见 头发 。 1
wǒ--u- -ī-è --n--n. wǒ huà yīgè nánrén.
‫גם את האוזניים לא רואים.‬ 也 看不见 耳朵 。 也 看不见 耳朵 。 1
wǒ--uà----è---nré-. wǒ huà yīgè nánrén.
‫גם את הגב לא רואים.‬ 也 看不见 后背 。 也 看不见 后背 。 1
S-ǒuxiān--h--t-- b-. Shǒuxiān shi tóu bù.
‫אני מצייר את העיניים והפה.‬ 我 画 眼睛 和 嘴 。 我 画 眼睛 和 嘴 。 1
Shǒ--iān --- -----ù. Shǒuxiān shi tóu bù.
‫האיש רוקד וצוחק.‬ 这个 男人 跳着 舞 并 笑着 。 这个 男人 跳着 舞 并 笑着 。 1
S--u--ān s-i-tóu --. Shǒuxiān shi tóu bù.
‫לאיש יש אף ארוך.‬ 这个 男人 有 个 长鼻子 。 这个 男人 有 个 长鼻子 。 1
Nà-è n-nr-n-d---h---- d----màozi. Nàgè nánrén dàizhe yī dǐng màozi.
‫הוא מחזיק מקל בידיים.‬ 他 手里 拿着 一个 棍子 。 他 手里 拿着 一个 棍子 。 1
N-gè -á-r-n---i-h--yī---n---àoz-. Nàgè nánrén dàizhe yī dǐng màozi.
‫הוא לובש גם צעיף סביב הצואר.‬ 他 脖子上 也 戴了 一条 围巾 。 他 脖子上 也 戴了 一条 围巾 。 1
N--è-n--r-- ---z---y----ng-m--zi. Nàgè nánrén dàizhe yī dǐng màozi.
‫עכשיו חורף וקר.‬ 现在 是 冬天, 而且 天气 很冷 。 现在 是 冬天, 而且 天气 很冷 。 1
Kàn-b----n t-u-ǎ. Kàn bùjiàn tóufǎ.
‫הזרועות חזקות.‬ 双臂 很 有 力气 。 双臂 很 有 力气 。 1
K-- -ù---- tóu-ǎ. Kàn bùjiàn tóufǎ.
‫גם הרגליים חזקות.‬ 双腿 也 很 有 力气 。 双腿 也 很 有 力气 。 1
K-----ji-n---u--. Kàn bùjiàn tóufǎ.
‫האיש עשוי משלג.‬ 这个 男人 是 雪做 的 。 这个 男人 是 雪做 的 。 1
Yě k-n--ùji---ě--u-. Yě kàn bùjiàn ěrduǒ.
‫הוא לא לובש מכנסיים ולא מעיל.‬ 他 没穿 裤子 也 没 穿 大衣 。 他 没穿 裤子 也 没 穿 大衣 。 1
Y--k-n---j----ěrd-ǒ. Yě kàn bùjiàn ěrduǒ.
‫אבל לא קר לו.‬ 但是 他 不 感到 寒冷 。 但是 他 不 感到 寒冷 。 1
Y--k-n bù--àn---duǒ. Yě kàn bùjiàn ěrduǒ.
‫הוא איש שלג.‬ 他 是 一个 雪人 。 他 是 一个 雪人 。 1
Yě kàn-bù-i-n---u bè-. Yě kàn bùjiàn hòu bèi.

‫השפה של אבותינו‬

‫בלשנים יכולים לחקור שפות מודרניות.‬ ‫לשם כך הם משתמשים בשיטות שונות.‬ ‫אבל איך דיברו אנשים לפני אלפי שנים?‬ ‫קשה בהרבה לענות על השאלה הזו.‬ ‫ולמרות זאת היא מעסיקה מדענים כבר שנים.‬ ‫הם רוצים לחקור איך אנשים דיברו בעבר.‬ ‫ולשם כך הם מנסים לבנות מחדש צורות שפה ישנות.‬ ‫חוקרים אמריקאים חשפו עכשיו תגלית מעניינת.‬ ‫הם ניתחו יותר מ-2000 שפות.‬ ‫ובעיקר את מבנה המשפטים של השפות.‬ ‫תוצאת המחקר הייתה מאוד מעניינת.‬ ‫כמעט בחצי מן השפות היה המבנה נ-מ-פ.‬ ‫זאת אומרת, לפי העיקרון נושא, מושא ואז פועל.‬ ‫יותר מ-700 שפות בנויות לפי העיקרון נ-פ-מ.‬ ‫>וכ-160 שפות עובדות לפי פ-נ-מ.‬ ‫רק כ-40 שפות הולכות לפי פ-מ-נ.‬ ‫ו-120 שפות מראות צורות מעורבות.‬ ‫מצד שני, מ-פ-נ ו- מ-נ-פ הן מערכות נדירות בהרבה.‬ ‫אז רוב השפות הנחקרות משתמשות בעיקרון ה-נ-מ-פ.‬ ‫להן שייכות למשל השפה הפרסית, יפנית וטורקית.‬ ‫אך רוב השפות החיות הולכות לפי הצורה נ-פ-מ.‬ ‫מבנה המשפט הזה נפוץ בשפות ההודו-גרמאניות.‬ ‫חוקרים מאמינים שאנשים דיברו בעבר במבנה ה- נ-מ-פ.‬ ‫כל השפות התבססו על המערכת הזאת.‬ ‫אך אז התפצלו השפות אחת מהשנייה.‬ ‫לא יודעים למה זה קרה.‬ ‫אבל צריכה הייתה להיות סיבה לשוני של מבנה המשפט.‬ ‫כי באבולוציה שורדים רק הדברים שנותנים יתרונות...‬