‫שיחון‬

he ‫שייכות 1‬   »   ar ‫ضمائر الملكية 1‬

‫66 [שישים ושש]‬

‫שייכות 1‬

‫שייכות 1‬

‫66 [ستة وستون]

66 [stat wastun]

‫ضمائر الملكية 1‬

damayir almalakiat 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ערבית נגן יותר
‫אני – שלי‬ ‫أنا ـــــــــ ي / ـــــي ‫أنا ـــــــــ ي / ـــــي 1
a-- —-y / — y ana — y / — y
‫אני לא מוצא / ת את המפתח שלי.‬ لا أستطيع العثور على مفاتيحي. لا أستطيع العثور على مفاتيحي. 1
la-as--t-- a---th-r-ea--a m-----h--. la astatie aleuthur ealaa mafatihay.
‫אני לא מוצא / ת את כרטיס הנסיעה שלי.‬ لا أستطيع العثور على تذكرتي. لا أستطيع العثور على تذكرتي. 1
la-a-tatie a----h-r--a-----a-h-i--t-. la astatie aleuthur ealaa tadhkirati.
‫את / ה – שלך‬ أنت ــــــــ ــك / ك أنت ــــــــ ــك / ك 1
a---— - - k ant — k / k
‫מצאת את המפתח שלך?‬ هل وجدت مفتاحك؟ هل وجدت مفتاحك؟ 1
h-- -ajadt-mi-t---k? hal wajadt miftahuk?
‫מצאת את כרטיס הנסיעה שלך?‬ هل وجدت تذكرتك؟ هل وجدت تذكرتك؟ 1
ha---a-a-- -a-hk--at--? hal wajadt tadhkiratak?
‫הוא – שלו‬ ‫هو ـــــــــ ـــــه / ه ‫هو ـــــــــ ـــــه / ه 1
h----h /-h hu — h / h
‫את / ה יודע / ת איפה המפתח שלו?‬ هل تعرف أين مفتاحه؟ هل تعرف أين مفتاحه؟ 1
ha- taeri- ay---m-f-ahuh? hal taerif ayna miftahuh?
‫את / ה יודע / ת איפה כרטיס הנסיעה שלו?‬ هل تعرف أين تذكرته؟ هل تعرف أين تذكرته؟ 1
h---ta-rif-ay-a--adh-i---a-? hal taerif ayna tadhkiratah?
‫היא – שלה‬ ‫هي ــــــــــ ها / ـــها ‫هي ــــــــــ ها / ـــها 1
h--a-- -a-/ —-ha hiya — ha / — ha
‫הכסף שלה אבד.‬ ‫لقد فقدت نقودها. ‫لقد فقدت نقودها. 1
laq-d faq---- nu---a--. laqad faqadat nuqudaha.
‫וכרטיס האשראי שלה אבד גם כן.‬ ‫كما إنها فقدت بطاقتها الائتمانية. ‫كما إنها فقدت بطاقتها الائتمانية. 1
k--- i----a faq-da--bi----t-ha a-ay--m---a-. kama innaha faqadat bitaqataha alaytimaniat.
‫אנחנו – שלנו‬ ‫نحن ـــــــــ نا ‫نحن ـــــــــ نا 1
n-h--— -a nahn — na
‫סבא שלנו חולה.‬ ‫جدنا مريض. ‫جدنا مريض. 1
j-d-na-mar-d. jaduna marid.
‫סבתא שלנו בריאה.‬ ‫جدتنا بصحة جيدة. ‫جدتنا بصحة جيدة. 1
ja-a--na -is--- -a-i-a. jadatina bisiht jayida.
‫אתם / ן – שלכם / ן‬ ‫أنتم ـــــــــ كم ــــكم / أنتنّ ــــــــ ــكن ‫أنتم ـــــــــ كم ــــكم / أنتنّ ــــــــ ــكن 1
a-t-m-—--um-- ku- ----tun-—-kun antum — kum — kum / antun — kun
‫ילדים / ות, איפה אבא שלכם / ן?‬ ‫يا أطفال، أين والدكم؟ ‫يا أطفال، أين والدكم؟ 1
y- atf-l--ayn--wa--d-k--? ya atfal, ayna walidikum?
‫ילדים / ות, איפה אמא שלכם / ן?‬ ‫يا أطفال، أين والدتكم؟ ‫يا أطفال، أين والدتكم؟ 1
y- -tf--- ayn---al-dati--m? ya atfal, ayna walidatikum?

‫שפה יצירתית‬

‫יצירתיות היא תכונה חשובה היום.‬ ‫כולם רוצים להיות יצירתיים.‬ ‫>כי אנשים יצירתיים נחשבים לחכמים.‬ ‫גם שפתנו צריכה להיות יצירתית.‬ ‫בעבר ניסו אנשים לדבר בצורה נכונה ככל האפשר.‬ ‫היום אנחנו צריכים את היכולת לדבר בצורה יצירתית.‬ ‫דוגמא לכך היא הפרסום ואמצעי התקשורת החדשים.‬ ‫הם מראים איך אנחנו יכולים לשחק עם השפה.‬ ‫חשיבות היצירתיות גדלה באופן גובר והולך מאז שנות ה-50.‬ ‫אפילו המחקר מתעסק בתופעה הזו.‬ ‫פסיכולוגים, פדגוגים ופילוסופים חקרו תהליכים יצירתיים.‬ ‫יצירתיות מוגדרת כיכולת ליצור משהו חדש.‬ ‫אז דובר יצירתי מייצר צורות לשוניות חדשות.‬ ‫אלה יכולים להיות מילים או מבני דקדוק שונים.‬ ‫דרך מחקר השפה היצירתית, יכולים חוקרי השפות לראות איך השפה משתנה.‬ ‫אבל לא כולם מבינים יסודות לשוניים חדשים.‬ ‫צריך ידע בכדי להבין שפה יצירתית.‬ ‫צריך לדעת איך השפה מתפקדת.‬ ‫וצריך להכיר את העולם שבו הדוברים חיים.‬ ‫רק כך אפשר להבין את מה שהדובר רוצה להגיד.‬ ‫דוגמא לכך היא למשל שפת הנוער.‬ ‫ילדים ואנשים צעירים תמיד ממציאים מילים חדשות.‬ ‫ומבוגרים לא תמיד מבינים את המילים האלה.‬ ‫יש עכשיו אפילו מילונים המסבירים את שפת הנוער.‬ ‫אבל אלה בדרך כלל מאחרים בגיל שלם!‬ ‫בכל אופן, אנשים יכולים ללמוד שפה יצירתית.‬ ‫מאמנים מציעים לשם כך קורסים שונים.‬ ‫החוק החשוב ביותר הוא תמיד: תפעילו את הקול הפנימי שלכם!‬