‫שיחון‬

he ‫לרצות משהו‬   »   ti ገለ ምፍታው

‫70 [שבעים]‬

‫לרצות משהו‬

‫לרצות משהו‬

70 [ሰብዓ]

70 [sebi‘a]

ገለ ምፍታው

gele mifitawi

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫את / ה רוצה לעשן?‬ ክተትክኹ ደሊኹም ዲኹም? ክተትክኹ ደሊኹም ዲኹም? 1
gele----it-wi gele mifitawi
‫את / ה רוצה לרקוד?‬ ክትስዕስዑ ደሊኹም ዲኹም? ክትስዕስዑ ደሊኹም ዲኹም? 1
g-le m---t--i gele mifitawi
‫את / ה רוצה לטייל?‬ ክትዛወሩ ደሊኹም ዲኹም? ክትዛወሩ ደሊኹም ዲኹም? 1
k----ik---u d--ī--um--d-ẖ-mi? kitetikiẖu delīẖumi dīẖumi?
‫אני רוצה לעשן.‬ ኣነ ክትክኽ ደልየ። ኣነ ክትክኽ ደልየ። 1
ki---i---̱- de--h---- d-ẖu--? kitetikiẖu delīẖumi dīẖumi?
‫את / ה רוצה סיגריה.‬ ሽጋራ ደሊኻ ዲኻ? ሽጋራ ደሊኻ ዲኻ? 1
k--eti-i--u d---ẖ-mi------mi? kitetikiẖu delīẖumi dīẖumi?
‫הוא רוצה אש.‬ ንሱ መወልዒ ደልዩ ኣሎ። ንሱ መወልዒ ደልዩ ኣሎ። 1
k---si‘---‘--d-lī-̱u-i-dī----i? kitisi‘isi‘u delīẖumi dīẖumi?
‫אני רוצה לשתות משהו.‬ ገለ ክሰቲ ደልየ። ገለ ክሰቲ ደልየ። 1
ki-i--‘----u-d-l-h-umi----̱-mi? kitisi‘isi‘u delīẖumi dīẖumi?
‫אני רוצה לאכול משהו.‬ ገለ ክበልዕ ደልየ። ገለ ክበልዕ ደልየ። 1
ki--si‘isi-u --lī---m- d-ẖ--i? kitisi‘isi‘u delīẖumi dīẖumi?
‫אני רוצה לנוח קצת.‬ ቅሩብ ከዐርፍ ደልየ። ቅሩብ ከዐርፍ ደልየ። 1
ki-iza-e----el--̱u------̱-m-? kitizaweru delīẖumi dīẖumi?
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬ ገለ ክሓተኩም ደልየ። ገለ ክሓተኩም ደልየ። 1
ki-i----ru de-----m- d-h-umi? kitizaweru delīẖumi dīẖumi?
‫אני רוצה לבקש ממך משהו.‬ ገለ ክልምነኩም ደልየ። ገለ ክልምነኩም ደልየ። 1
ki---awer-----īẖ--- d-h----? kitizaweru delīẖumi dīẖumi?
‫אני רוצה להזמין אותך.‬ ኣብ ሓደ ነገር ክዕድመኩም ደልየ። ኣብ ሓደ ነገር ክዕድመኩም ደልየ። 1
a-- ---iki--i de-i--። ane kitikiẖi deliye።
‫מה תרצה / י?‬ እንታይ ትደልዩ? እንታይ ትደልዩ? 1
ane kitik---i d---ye። ane kitikiẖi deliye።
‫תרצה / י לשתות קפה?‬ ቡን ደሊኹም ኢኹም ? ቡን ደሊኹም ኢኹም ? 1
a-e-k-ti----i-----ye። ane kitikiẖi deliye።
‫או אולי תעדיף / פי תה?‬ ወይ ሲ ሻሂ ይሕሸኩም ? ወይ ሲ ሻሂ ይሕሸኩም ? 1
s------ -e-ī--- dī-̱a? shigara delīẖa dīẖa?
‫אנחנו רוצים לנסוע הביתה.‬ ንገዛ ክንከይድ ደሊና። ንገዛ ክንከይድ ደሊና። 1
s--gara -elī-̱a--ī--a? shigara delīẖa dīẖa?
‫תרצו מונית?‬ ታክሲ ዲኹም ደሊኹም ? ታክሲ ዲኹም ደሊኹም ? 1
s---a-- d---h---d-ẖa? shigara delīẖa dīẖa?
‫הם / ן רוצים / ות לטלפן.‬ ክትድውሉ ደሊኹም ዲኺም። ክትድውሉ ደሊኹም ዲኺም። 1
nisu --wel-‘ī de-i-u--lo። nisu meweli‘ī deliyu alo።

‫שתי שפות = שני מרכזי שפה במוח!‬

‫לא חשוב למוח שלנו מתי אנחנו לומדים שפה חדשה.‬ ‫כי יש לו אזורי אחסון שונים לשפות שונות.‬ ‫לא כל השפות שאנחנו לומדים נשמרות במקום אחד.‬ ‫לשפות שאנחנו לומדים כמבוגרים יש אזורי אחסון משלהם.‬ ‫זאת אומרת שמוחנו מעבד את החוקים החדשים במקום אחר.‬ ‫הם לא מאוחסנים ביחד עם אלה של שפת האם.‬ ‫אך אנשים הגדלים עם שתי שפות משתמשים רק באזור אחד.‬ ‫לתוצאה הזו הגיעו מספר מחקרים.‬ ‫חוקרי מוח בדקו משתתפים שונים.‬ ‫הנבדקים האלה דיברו שתי שפות בצורה שוטפת.‬ ‫אך חלק מהנבדקים גדל עם שתי השפות יחדיו.‬ ‫והחלק השני למד את השפה השנייה בזמן מאוחר יותר.‬ ‫החוקרים יכלו למדוד את פעילות המוח בזמן מבחני שפות.‬ ‫כך ראו אלו אזורים במוח עבדו בזמן המבחנים.‬ ‫והם ראו שלמי שלמדו את השפה ‘מאוחר’ יש שני מרכזי שפה.‬ ‫חוקרים שיערו מזמן שכך זה יהיה.‬ ‫אנשים עם פגיעת מוח מראים סמפטומים שונים.‬ ‫כך יכולה פציעה במוח לגרום לבעיות בשפה.‬ ‫החולים מתקשים אז בדיבור או בהבנת מילים.‬ ‫אך נפגעי תאונות דו-שפתיים מראים לפעמים סמפטומים מיוחדים.‬ ‫בעיות השפה שלהם לא תמיד חלים על שתי השפות.‬ ‫אם נפצע רק אזור מוח אחד, יכול השני עוד לעבוד.‬ ‫אז דוברים הפציינטים שפה אחת יותר טוב מהשנייה.‬ ‫שתי השפות גם נלמדות במהירות שונה.‬ ‫זה מוכיח שהשפות לא מאוחסנות באותו אזור במוח.‬ ‫הן בונות שני מרכזים כי הן לא נלמדות בו זמנית.‬ ‫עדיין לא ידוע איך מוחנו מנהל יותר משפה אחת.‬ ‫אך ממצאים חדשים יכולים אולי להוביל לאסטרטגיות לימוד חדשות...‬