‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   ti ምኽንያት ምሃብ 1

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ሰብዓንሓሙሽተን]

75 [sebi‘aniḥamushiteni]

ምኽንያት ምሃብ 1

miẖiniyati mihabi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ስለምንታይ ዘይትመጹ? ስለምንታይ ዘይትመጹ? 1
mi--i---a-- -iha-i 1 miẖiniyati mihabi 1
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ ኣዝዩ ሕማቕ ኩነታት ኣየር ኣሎ። ኣዝዩ ሕማቕ ኩነታት ኣየር ኣሎ። 1
miẖ---y-t- m--ab--1 miẖiniyati mihabi 1
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ ኩነታት ኣየር ሕማቕ ስለዘሎ ኣይመጽእን‘የ ። ኩነታት ኣየር ሕማቕ ስለዘሎ ኣይመጽእን‘የ ። 1
si---i--t-y- --yi---ets-u? sileminitayi zeyitimets’u?
‫מדוע הוא לא בא?‬ ንሱ ስለምንታይ ኢዩ ዘይመጽእ? ንሱ ስለምንታይ ኢዩ ዘይመጽእ? 1
sileminita-i z--it---ts--? sileminitayi zeyitimets’u?
‫הוא לא הוזמן.‬ ንሱ ኣይተዓደመን ። ንሱ ኣይተዓደመን ። 1
s---m---tayi----i-i--t-’-? sileminitayi zeyitimets’u?
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ ስለዘይተዓደመ ኣይመጽእን እዩ፣ ። ስለዘይተዓደመ ኣይመጽእን እዩ፣ ። 1
az-y----i-aḵ-i ---et-ti a-eri-a--። aziyu ḥimaḵ’i kunetati ayeri alo።
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ንስኻ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትመጽእ? ንስኻ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትመጽእ? 1
a-iy--h---a-̱-i k-ne-at--a-e-i-a--። aziyu ḥimaḵ’i kunetati ayeri alo።
‫אין לי זמן.‬ ኣነ ግዜ የብለይን። ኣነ ግዜ የብለይን። 1
a---- -̣--a--’i-----t-----ye-i a-o። aziyu ḥimaḵ’i kunetati ayeri alo።
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ ኣነ ግዜ ስለዘይብለይ ኣይመጽእን‘የ፣ ። ኣነ ግዜ ስለዘይብለይ ኣይመጽእን‘የ፣ ። 1
k----a-i a--ri------ḵ’i s-le-el- --im--s-i’--i-ye-። kunetati ayeri ḥimaḵ’i silezelo ayimets’i’ini‘ye ።
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ስለምንታይ ኢኻ ዘይትጸንሕ? ስለምንታይ ኢኻ ዘይትጸንሕ? 1
kun-t-------ri---i--ḵ’------z--- --im-ts-i’in-‘-e-። kunetati ayeri ḥimaḵ’i silezelo ayimets’i’ini‘ye ።
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ኣነ ጌና ክሰርሕ ኣለኒ። ኣነ ጌና ክሰርሕ ኣለኒ። 1
ku--t--- -y-ri-ḥ--a-̱-i----e-elo-----et---’ini‘-e-። kunetati ayeri ḥimaḵ’i silezelo ayimets’i’ini‘ye ።
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ኣነ ኣይጸንሕን መኽንያቱ ጌና ክሰርሕ ስለዘሎኒ። ኣነ ኣይጸንሕን መኽንያቱ ጌና ክሰርሕ ስለዘሎኒ። 1
ni-- --l-mi--tay- -y- z-y--et--i-i? nisu sileminitayi īyu zeyimets’i’i?
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ስለምንታይ ትኸዱ ኣሎኹም? ስለምንታይ ትኸዱ ኣሎኹም? 1
ni-u-------nit------- -e--m--s--’i? nisu sileminitayi īyu zeyimets’i’i?
‫אני עייף / ה.‬ ደኺመ ኣሎኹ። ደኺመ ኣሎኹ። 1
n----sil----i-ay- -y--z-yi--ts’i--? nisu sileminitayi īyu zeyimets’i’i?
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ ደኺመ ስለዘሎኹ ክኸይድ‘የ ። ደኺመ ስለዘሎኹ ክኸይድ‘የ ። 1
nis- -yite-a--me-i ። nisu ayite‘ademeni ።
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ስለምንታይ ድኣ ሕጂ ትኸዱ? ስለምንታይ ድኣ ሕጂ ትኸዱ? 1
n----a-ite-a--meni-። nisu ayite‘ademeni ።
‫כבר מאוחר.‬ ግዜ መስዩ ኢዩ ። ግዜ መስዩ ኢዩ ። 1
ni-- a---e-ad-men- ። nisu ayite‘ademeni ።
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ መስዩ ስለ ዝኾነ ክኸይድ እየ ። መስዩ ስለ ዝኾነ ክኸይድ እየ ። 1
s-l--ey-te‘a-e-e a--m--s-i’ini i--፣ ። silezeyite‘ademe ayimets’i’ini iyu፣ ።

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + תיגרינית (1-100) MP3 תיגרינית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬