‫שיחון‬

he ‫שמות תואר 2‬   »   ti ቅጽላት 2

‫79 [שבעים ותשע]‬

‫שמות תואר 2‬

‫שמות תואר 2‬

79 [ሰብዓንትሽዓተን]

79 [sebi‘anitishi‘ateni]

ቅጽላት 2

k’its’ilati 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫אני לובשת שמלה כחולה.‬ ሰማያዊ ቀሚሽ ተኸዲነ ኣሎኹ። ሰማያዊ ቀሚሽ ተኸዲነ ኣሎኹ። 1
k’its’-l--i 2 k’its’ilati 2
‫אני לובשת שמלה אדומה.‬ ቀይሕ ቀሚሽ ተኸዲነ ኣሎኹ። ቀይሕ ቀሚሽ ተኸዲነ ኣሎኹ። 1
k’its’i--ti 2 k’its’ilati 2
‫אני לובשת שמלה ירוקה.‬ ቀጠልያ ቀሚሽ ተኸዲነ ኣሎኹ። ቀጠልያ ቀሚሽ ተኸዲነ ኣሎኹ። 1
sem---wī-k-emī-h---eẖedīn----oẖu። semayawī k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫אני קונה תיק שחור.‬ ጸላም ሳንጣ ክገዝእ‘የ። ጸላም ሳንጣ ክገዝእ‘የ። 1
sem-y-w----e-ī--i te-̱e-īn- a---̱-። semayawī k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫אני קונה תיק חום.‬ ቡናዊት ሳንጣ ክገዝእ‘የ። ቡናዊት ሳንጣ ክገዝእ‘የ። 1
sem-yaw--k’-----i --ẖedīne al-h-u። semayawī k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫אני קונה תיק לבן.‬ ጻዕዳ ሳንጣ ክገዝእ‘የ። ጻዕዳ ሳንጣ ክገዝእ‘የ። 1
k’-yih------m-shi teẖe-ī------ẖ-። k’eyiḥi k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫אני צריך / ה מכונית חדשה.‬ ሓዳሽ መኪና ተድልየኒ ኣላ ። ሓዳሽ መኪና ተድልየኒ ኣላ ። 1
k-ey--̣i-k’-mīs----e--e-ī-e -l-ẖu። k’eyiḥi k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫אני צריך / ה מכונית מהירה.‬ ቅልጥፍቲ መኪና ተድልየኒ ኣላ ። ቅልጥፍቲ መኪና ተድልየኒ ኣላ ። 1
k----ḥi-k’---------ẖe-īn--alo-̱u። k’eyiḥi k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫אני צריך / ה מכונית נוחה.‬ ምችእቲ መኪና ተድልየኒ ኣላ ። ምችእቲ መኪና ተድልየኒ ኣላ ። 1
k-e--e--ya --emī--- ---̱---n- -l---u። k’et’eliya k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫למעלה מתגוררת אישה זקנה.‬ ኣብዚ ላዕሊ ሓንቲ ዓባይ ሰበይቲ ትቕመጥ ። ኣብዚ ላዕሊ ሓንቲ ዓባይ ሰበይቲ ትቕመጥ ። 1
k’e-’eliy- -’e-īshi--eh-edīn-----ẖ-። k’et’eliya k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫למעלה מתגוררת אישה שמנה.‬ ኣብዚ ላዕሊ ሓንቲ ሮጋድ ሰበይቲ ትቕመጥ ። ኣብዚ ላዕሊ ሓንቲ ሮጋድ ሰበይቲ ትቕመጥ ። 1
k--t’----- --em---i-t-----ī-e --oh-u። k’et’eliya k’emīshi teẖedīne aloẖu።
‫למטה מתגוררת אישה סקרנית.‬ ኣብዚ ታሕቲ ሓንቲ ህንጥይቲ ሰበይቲ ትቕመጥ ። ኣብዚ ታሕቲ ሓንቲ ህንጥይቲ ሰበይቲ ትቕመጥ ። 1
t--el--- san--’- ki---i-i‘--። ts’elami sanit’a kigezi’i‘ye።
‫האורחים שלנו היו אנשים נחמדים.‬ ኣጋይሽና ኣዝዮም ብሩኻት ኔሮም። ኣጋይሽና ኣዝዮም ብሩኻት ኔሮም። 1
ts-e--m- -ani-’------z-’-‘-e። ts’elami sanit’a kigezi’i‘ye።
‫האורחים שלנו היו אנשים מנומסים.‬ ኣጋይሽና ኣኽብሮት ዘለዎም ኢዮም ኔሮም። ኣጋይሽና ኣኽብሮት ዘለዎም ኢዮም ኔሮም። 1
t-’el-m----ni-’a -ig--i-i---። ts’elami sanit’a kigezi’i‘ye።
‫האורחים שלנו היו אנשים מעניינים.‬ ኣጋይሽና ማረኽቲ ሰባት እዮም ኔሮም። ኣጋይሽና ማረኽቲ ሰባት እዮም ኔሮም። 1
b-n---ti -an--’a --g--i’i‘-e። bunawīti sanit’a kigezi’i‘ye።
‫יש לי ילדים חביבים.‬ ኣነ (ፍቁራት) ብሩኻት ቆልዑ ኣለውኒ። ኣነ (ፍቁራት) ብሩኻት ቆልዑ ኣለውኒ። 1
bu--wī----a-it-a -ig-z----y-። bunawīti sanit’a kigezi’i‘ye።
‫אבל ילדי השכנים חצופים.‬ እዞም ጎረባብቲ ግን ደፋራት ቆልዑ ኣለዎም። እዞም ጎረባብቲ ግን ደፋራት ቆልዑ ኣለዎም። 1
buna-īt--sa----a -igez--i--e። bunawīti sanit’a kigezi’i‘ye።
‫הילדים שלך ילדים טובים?‬ ደቅኹም ሕያዎት ድዮም? ደቅኹም ሕያዎት ድዮም? 1
ts--‘ida s-----a--ig-----‘--። ts’a‘ida sanit’a kigezi’i‘ye።

‫שפה אחת, הרבה זנים‬

‫גם כשאנחנו דוברים שפה אחת, אנחנו דוברים הרבה שפות.‬ ‫כי אף שפה היא לא מערכת סגורה.‬ ‫בכל שפה יש הרבה מימדים שונים.‬ ‫שפה היא מערכת חיה.‬ ‫הדוברים מתאימים את עצמם תמיד לשותפי השיחה שלהם.‬ ‫ולכן משתנה תמיד השפה שאנשים מדברים.‬ ‫את הגיוון הזה אפשר לראות בצורות שונות.‬ ‫למשל, לכל שפה יש היסטוריה.‬ ‫היא השתנתה והיא גם תמשיך להשתנות.‬ ‫את זה ניתן לזהות כשרואים שאנשים מבוגרים מדברים בצורה שונה מזו של צעירים.‬ ‫יש גם, ברוב השפות, ניבים שונים.‬ ‫הרבה דוברי ניבים יכולים להתאים את עצמם לסביבה שלהם.‬ ‫הם דוברים את השפה הסטנדרטית במצבים מסוימים.‬ ‫לקבוצות שונות בחברה יש שפות שונות.‬ ‫שפת הצעירים או שפת הציידים הן דוגמאות לכך.‬ ‫אנשים מדברים בחיים המקצועיים אחרת מאיך שהם מדברים בבית.‬ ‫הרבה אנשים משתמשים גם בשפה מקצועית בעבודה.‬ ‫אפשר למצוא גם הבדלים בין השפה המדוברת לזו הכתובה.‬ ‫השפה המדוברת היא לרוב פשוטה בהרבה מהשפה הכתובה.‬ ‫הבדל זה יכול להיות מאוד גדול.‬ ‫זה קורה כששפות כתובות לא משתנות להרבה זמן.‬ ‫אז הדוברים צריכים קודם כל ללמוד איך הם משתמשים בשפה הכתובה.‬ ‫לעתים קרובות יש לגברים ולנשים שפות שונות.‬ ‫הבדל זה הוא לא מאוד גדול בחברות מערביות.‬ ‫אך קיימות מדינות שבהן נשים מדברות אחרת מגברים.‬ ‫בכמה תרבויות יש גם לנימוס צורות לשוניות משלו.‬ ‫אז לדבר זה לא קל כל כך!‬ ‫אנחנו צריכים לשים לב להרבה דברים שונים בו זמנית...‬