‫שיחון‬

he ‫עבר 2‬   »   ti ሕሉፍ 2

‫82 [שמונים ושתיים]‬

‫עבר 2‬

‫עבר 2‬

82 [ሰማንያንክልተን]

82 [semaniyanikiliteni]

ሕሉፍ 2

ḥilufi 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית תיגרינית נגן יותר
‫היית צריך / ה לקרוא לאמבולנס?‬ ግድን ዲዩ ኣምቡላንስ ክትጽውዕ ዘለካ ? ግድን ዲዩ ኣምቡላንስ ክትጽውዕ ዘለካ ? 1
ḥil--i-2 ḥilufi 2
‫היית צריך / ה לקרוא לרופא?‬ ግድን ሓደ ሓኪም ክትጽውዕ ዘለካ? ግድን ሓደ ሓኪም ክትጽውዕ ዘለካ? 1
ḥ------2 ḥilufi 2
‫היית צריך / ה לקרוא למשטרה?‬ ግድን ንፖሊስ ክትጽውዕ ? ግድን ንፖሊስ ክትጽውዕ ? 1
g-d----d-yu---i----nisi--i--ts’-wi-- ze-----? gidini dīyu amibulanisi kitits’iwi‘i zeleka ?
‫יש לך את מספר הטלפון? היה לי אותו כרגע.‬ እቲ ቁጽሪ ተለፎን ኣለኩም ዶ? ክሳብ ሕጂ ኔሩኒ ። እቲ ቁጽሪ ተለፎን ኣለኩም ዶ? ክሳብ ሕጂ ኔሩኒ ። 1
gid--- d-yu-------an--i k-ti-s-i---i z--e-- ? gidini dīyu amibulanisi kitits’iwi‘i zeleka ?
‫יש לך את הכתובת? היה לי אותה כרגע.‬ እቲ ኣድራሻ ኣለኩም ዶ? ክሳብ ሕጂ ኔሩኒ ። እቲ ኣድራሻ ኣለኩም ዶ? ክሳብ ሕጂ ኔሩኒ ። 1
g-di-i d-y- -mi-----i-------ts-i--‘- z----- ? gidini dīyu amibulanisi kitits’iwi‘i zeleka ?
‫יש לך את מפת העיר? היה לי אותה כרגע.‬ እቲ ፕላን ናይ ከተማ ኣለኩም ዶ? ክሳብ ሕጂ ኔሩኒ ። እቲ ፕላን ናይ ከተማ ኣለኩም ዶ? ክሳብ ሕጂ ኔሩኒ ። 1
g-dini---ade--̣-k-mi-k-t---’iw-‘i--el--a? gidini ḥade ḥakīmi kitits’iwi‘i zeleka?
‫הוא הגיע בזמן? הוא לא יכול היה להגיע בזמן.‬ ኣብ ሰዓቱ ድዩ መጺኡ? ኣብሰዓቱ ክመጽእ ኣይከኣለን። ኣብ ሰዓቱ ድዩ መጺኡ? ኣብሰዓቱ ክመጽእ ኣይከኣለን። 1
g-di-i ḥad- ----ī---kitits’i-i‘- zele-a? gidini ḥade ḥakīmi kitits’iwi‘i zeleka?
‫הוא מצא את הדרך? הוא לא יכול היה למצוא את הדרך.‬ እቲ መገዲ ረኺቡዎ ዶ? ንሱ እቲ መገዲ ክረኽቦ ኣይከኣለን። እቲ መገዲ ረኺቡዎ ዶ? ንሱ እቲ መገዲ ክረኽቦ ኣይከኣለን። 1
g--i-i----de ------i--it--s’i-i‘- z-le-a? gidini ḥade ḥakīmi kitits’iwi‘i zeleka?
‫הוא הבין אותך? הוא לא היה מסוגל להבין אותי.‬ ንሱ ተረዲኡካ ዶ?ንሱ ንዓይ ክርድኣኒ ኣይከኣለን። ንሱ ተረዲኡካ ዶ?ንሱ ንዓይ ክርድኣኒ ኣይከኣለን። 1
gid-ni -ipo-īs----tits’i--‘i ? gidini nipolīsi kitits’iwi‘i ?
‫למה לא יכולת להגיע בזמן?‬ ስለምንታይ ብሰዓቱ ክትመጽእ ዘይከኣልካ? ስለምንታይ ብሰዓቱ ክትመጽእ ዘይከኣልካ? 1
gi-i---n--o-ī----iti-s’--i‘--? gidini nipolīsi kitits’iwi‘i ?
‫למה לא מצאת את הדרך?‬ ስለምንታይ መገዲ ክትረኽቦ ዘይከኣልካ? ስለምንታይ መገዲ ክትረኽቦ ዘይከኣልካ? 1
g-di-- n---l-s--------’-w-‘i-? gidini nipolīsi kitits’iwi‘i ?
‫למה לא יכולת להבין אותו?‬ ስለምንታይ ንዕኡ ክትርድኦ ዘይከኣልካ? ስለምንታይ ንዕኡ ክትርድኦ ዘይከኣልካ? 1
it----u-s---- -el--o-- ------- --? ki---i--̣ijī n-run- ። itī k’uts’irī telefoni alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።
‫לא יכולתי לבוא בזמן כי לא היה אוטובוס.‬ ቡስ ስለዘይነብረ ኣብሰዓተይ ክመጽእ ኣይከኣልኩን። ቡስ ስለዘይነብረ ኣብሰዓተይ ክመጽእ ኣይከኣልኩን። 1
itī -’u-s’i-- -ele---i -le---i--o? ---abi-h--jī-nēru-- ። itī k’uts’irī telefoni alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።
‫לא יכולתי למצוא את הדרך כי לא הייתה לי מפה.‬ ፕላን ናይ ከተማ ስለዘይነበረኒመገዲ ክረክብ ኣይከኣልኩን። ፕላን ናይ ከተማ ስለዘይነበረኒመገዲ ክረክብ ኣይከኣልኩን። 1
itī k’-ts’ir- -e-e-o-- -----mi-d---kisab- --i---n----ī-። itī k’uts’irī telefoni alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።
‫לא יכולתי להבין אותו כי המוסיקה הייתה רועשת מדי.‬ ሙዚቃ ዓው ኢሉ ስለ ዝነበረ ንዕኡ ክርድኦ ኣይከኣልኩን ። ሙዚቃ ዓው ኢሉ ስለ ዝነበረ ንዕኡ ክርድኦ ኣይከኣልኩን ። 1
i-- -di-asha--le---- do?--isa-- ----- nērun- ። itī adirasha alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።
‫הייתי חייב לקחת מונית.‬ ሓደ ታክሲ ክወስድ ኔሩኒ። ሓደ ታክሲ ክወስድ ኔሩኒ። 1
i-ī --ira-h----e-um--do----sa---h-ij- n-ru---። itī adirasha alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።
‫הייתי חייב לקנות את מפת העיר.‬ ሓደ ፕላን ናይ ከተማ ክገዝእ ኔሩኒ። ሓደ ፕላን ናይ ከተማ ክገዝእ ኔሩኒ። 1
it- -dira-h- a---umi-d-- -i--b- -̣i-ī -ē-u-ī ። itī adirasha alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።
‫הייתי חייב לכבות את הרדיו.‬ እቲ ሬድዮ ከጥፍኦ ኔሩኒ። እቲ ሬድዮ ከጥፍኦ ኔሩኒ። 1
i---p-l-ni n-yi-ke-e---a--kumi -o- --sa-i-ḥ-jī-nēr-n--። itī pilani nayi ketema alekumi do? kisabi ḥijī nērunī ።

‫טוב יותר ללמוד שפות זרות בחוץ לארץ!‬

‫מבוגרים מתקשים ללמוד שפות יותר מילדים.‬ ‫התפתחום מוחם כבר הסתיימה.‬ ‫ולכן הוא לא יכול לבנות רשתות חדשות בקלות.‬ ‫אבל גם מבוגרים יכולים ללמוד שפה בצורה טובה!‬ ‫בכדי לעשות זאת, גם צריכים לנסוע לארץ שבה דוברים את השפה.‬ ‫אפשר ללמוד שפה זרה בצורה יעילה מאוד בחוץ לארץ.‬ ‫את העובדה הזאת יודע כל מי שעשה חופשת שפה בעבר.‬ ‫ניתן ללמוד את השפה החדשה הרבה יותר מהר בסביבה הטבעית שלה.‬ ‫מחקר חדש רק הגיע לתוצאה מעניינת.‬ ‫הוא מראה שאת השפה החדשה לומדים בחו‘ל גם אחרת !‬ ‫מוחנו יכול לעבד את השפה החדשה כמו שהוא מעבד שפת אם.‬ ‫חוקרים מאמינים זה מזמן שיש תהליכים שונים ללמידה.‬ ‫ונראה שניסוי חדש מאשר את הטענה הזו.‬ ‫קבוצת משתתפים הייתה צריכה ללמוד שפה מומצאת.‬ ‫חלק מהמשתתפים לקחו חלק בשיעורים רגילים.‬ ‫והמשתתפים האחרים העמידו פנים כאילו הם בחו‘ל.‬ ‫משתתפים אלה היו צריכים להתמצא בסביבה זרה.‬ ‫כל האנשים איתם יצרו קשר דיברו בשפה החדשה.‬ ‫אז המשתתפים בקבוצה הזו לא היו תלמידי שפה רגילים.‬ ‫הם השתייכו לקהילה זרה של דוברים.‬ ‫הם היו חייבים להיעזר במהירות בשפה החדשה.‬ ‫המשתתפים נבחנו לאחר כמה זמן.‬ ‫שתי הקבוצות הראו ידע דומה בשפה החדשה.‬ ‫אך מוחם עיבד את השפה הזרה בצורה אחרת!‬ ‫המשתתפים שלמדו ‘בחו’ל הראו פעילויות מוח מעניינות.‬ ‫מוחם עיבד את הדקדוק של השפה הזרה באותה צורה בה הוא עיבד את השפה שלהם.‬ ‫היה אפשר לזהות את אותם מנגנונים שמשתמשים בהם בשפת האם.‬ ‫חופשת שפה היא הצורה היפה והיעילה ביותר ללמוד!‬